ישראל – עמידות בשינויים גלובליים
בעקבות החרפת הלחימה בין רוסיה לאוקראינה בשל פיצוץ הגשר המחבר בין רוסיה לחצי האי קרים ומתקפה על מל”טים רוסיים בחצי האי, הודיע ארגון אופ”ק, ארגון יצואניות הנפט הגדולות בעולם, כי יקצץ בשיעור ניכר את ייצור ואספקת הנפט החל מנובמבר 2022.
המשק הישראלי לעומת הנעשה ברחבי העולם, ובפרט בארה”ב, המשיך גם בחודש אוקטובר להפגין חוזקה יחסית ועמידות גבוהה לשינויים הגלובליים. עובדה ראויה לציון היא האינפלציה הנמוכה בישראל, בוודאי בהשוואה לרמות האינפלציה באירופה ובארה”ב. בבורסה לניירות ערך מציינים כי התגברות הציפיות לריסון קצב העלאת הריביות בשווקים השפיעה לחיוב על המסחר. בנק ישראל העלה את הריבית במשק, בפעם החמישית ברציפות השנה, ב-,0.75% לרמה של ,2.75% ושיעור האינפלציה השנתית נותר ללא שינוי.
אנאליסטים של אלטשולר שחם מעריכים עם זאת כי בתרחיש של האטה כלכלית עולמית, גם בישראל יחושו היטב בהדים רועמים. כבר עתה ניכרים צמצומים בחלק מחברות ההיי־טק ומגמה זו צפויה להימשך, אליה עשויה להתווסף תחושת אי הוודאות הפוליטית, לפחות עד להשבעתה של ממשלה חדשה ואישור תקציב.
ארה``ב – נחישות להילחם באינפלציה
בכירי הבנק הפדרלי נשמעו נחושים מאוד בחודשים האחרונים באשר למלחמה באינפלציה, גם אם הדבר יגרום להאטה כלכלית מסוימת וגידול קל בשיעור האבטלה.
לאחר תקופה של עליית תשואות בשל חשש כבד בשוק אג”ח הממשלתיות בארה”ב, עבר השוק תיקון לרמה של כ-4% בקירוב. באלטשולר שחם מציינים כי ירידה מהשיא מלמדת שהציפיות להמשך העלאות התמתנו, עם זאת, בבנק המרכזי ממשיכים להתייחס אל המצב בזהירות מרבית. הגורם שיסיים את עידן העלאות הריבית בארה”ב, אומרים באלטשולר שחם, הוא מיתון. מיתון גם יסמן לשוק כי הריסון המוניטרי עושה את מלאכתו וכי יש מקום לאופטימיות.
בסיכום הרבעון השלישי של השנה, עליו מתפרסמים דוחות בימים אלה, ישנה נוכחות רבה בקרב החברות להעלאות הריבית שאפיינו את שלושת הרבעונים הראשונים. גם התחזקות הדולר לשיא מול המטבעות המרכזיים בעולם והשפל באירו – מורגשים. באלטשולר שחם מציינים כי מוקדם להעריך אם ריסון האינפלציה יביא לשינוי המיוחל במצב בהתחשב בשלל גורמים ומשתנים בשוק, ובראשם המשך הלחימה באוקראינה, מחירי האנרגיה הגבוהים והמגבלות האמריקאיות על הייצוא לסין.
אירופה – ירידת מחירי הגז וציפיות לירידת אינפלציה
בורסות אירופה נהנו בחודש האחרון מתנופה יחסית. מדד יורוסטוקס 50 השלים באוקטובר עליה נאה של 10.6%, ומדד דאקס של בורסת פרנקפורט קפץ ב-10.8%. מדד פוטסי הבריטי פיגר מאחור עם עליה של 4.4%. הסיבה לפיגור המדד הבריטי היא ככל הנראה הטלטלה הפוליטית שגרמה לפיטורי שר האוצר ולאחר מכן להתפטרותה של ראש הממשלה הטרייה, ליז טראס.
מחירי האנרגיה ממשיכים להוביל את עליות המחירים ביבשת – עם קפיצה של 42% ב-12 החודשים האחרונים. מחירי המזון, האלכוהול והטבק התייקרו בתוך שנה ב-13%. נתוני האינפלציה הגיעו כמה ימים לאחר שהבנק האירופי (ECB) העלה את הריבית ב-0.75% לרמה של 1.5%.
על פי נתונים ראשוניים של סוכנות יורוסטאט, ברבעון השלישי של השנה צמחה כלכלת גוש האירו ב-0.2%. אנאליסטים של IBI מציינים כי צמיחה זו נחשבת נמוכה מאוד ומחזקת את התחושה שאירופה הולכת להיכנס למיתון (התכווצות בתוצר) במהלך 2023.
בחודשיים האחרונים החלו מחירי הגז הטבעי להתמתן מאוד וחזרו לרמה של 5-6 דולר ליחידת חום. זאת, לאחר שבשיא משבר האנרגיה טיפסו מחירי הגז הטבעי עד למחיר שיא של 9.5 דולרים ליחידת חום בריטית (BTU) ומחירי החשמל באירופה התייקרו במאות אחוזים.
כעת, אם אכן יישארו המחירים בטווח נמוך, קיים סיכוי שמחירי החשמל ביבשת ירשמו ירידה נאה. הורדת מחיר החשמל תסייע למשפחות רבות להעביר את החורף בשלום , ותקל גם על חברות התעשייה הגדולות ביבשת.
יתכן כי ברוסיה, ספקית הגז המרכזית של היבשת, לא יאהבו את האופטימיות ביבשת. בתחילת החודש הודיעה רוסיה כי תקפיא את השתתפותה בהסכם ייצוא תבואות הדגנים דרך הים השחור. ההסכם נחתם ביולי השנה, בתיווך טורקיה והאו”ם, ואִיפשר יצוא של חיטה מהנמל באודסה.
אוקראינה נחשבת לספקית החיטה הגדולה בעולם. בינואר השנה נסחרה חיטה בשוקי הסחורות במחיר של כ-7.5 דולר לבושל. בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה זינק מחיר החיטה ב-70% בקירוב. במאי נסחרה החיטה סביב 12 דולר לבושל. הסכם הייצוא הנמיך את מחירה עד ל-7.5 דולר בספטמבר. ההודעה של רוסיה כעת שבה והקפיצה את המחיר עד ל-9 דולר לבושל.
הסיבה לנסיגת רוסיה מההסכם, מציינים ב-IBI, היא תגובה רוסית לתקיפת מל”טים רוסיים בחצי האי קרים. ההסכם היה אמור אמנם להתפוגג ממילא החודש, אך טורקיה והאו”ם פעלו לאחרונה בניסיון להצילו ולחדשו וכעת נראה כי אפסו הסיכויים לכך.
