ישראל: אישור תקציב על רקע המשך הלחימה
בעקבות העמקת הלחימה בלבנון לצד המשך הלחימה בעזה והמשך איומי תקיפה מצד איראן, הודיעה בתחילת החודש סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P, על הורדה שנייה של דירוג האשראי של ישראל – מ-A+ ל-A. לפי שעה S&P הותירה ללא שינוי את התחזית על “שלילית”.
אנליסטים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב מציינים כי אף שירד במהלך החודש עד לרמה של 15 נקודות, מדד הפחד גבוה עדיין מהרמה שבה נמצא ערב המלחמה, אז עמד על 13 נקודות. הדולר התחזק במהלך החודש ב-2% ביחס לשקל.
לציפיות בתחילת החודש לקראת החלטת בנק ישראל על גורל הריבית הייתה השפעה על המסחר. על רקע העלייה בשיעור האינפלציה ובגירעון הממשלתי, לצד נתוני צמיחה חלשים, הותיר הבנק את הריבית על כנה – 4.5%. במקביל, הוריד את תחזית הצמיחה והעלה את תחזית האינפלציה השנתית ל-3.8% (לעומת 3% בסיום 2023) ו2.8% בשנת 2025.
הערכות בדבר סיום המלחמה השפיעו חיובית על המסחר וכך נתונים מאקרו כלכליים חיוביים שנרשמו החודש ובהם התאוששות בשוק הדיור (עלייה שנתית של 6.3%) וירידה בשיעור האבטלה (3.3% שיעור האבטלה בקרב נעדרים זמנית מעבודתם; 2.6% ללא נעדרים זמנית).
אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי הבורסה של תל אביב הושפעה בחודש האחרון מהתרחבות המלחמה בצפון וכן מהעימות המתחמם מול איראן. החודש היה עמוס באירועים ביטחוניים וגיאו־פוליטיים, ובראשם תקיפה איראנית נרחבת על ישראל ותגובה ישראלית על יעדים צבאיים איראניים. ולמרות אלה עלה מדד תל אביב 125 במהלך החודש ב-4.5% והוא גבוה כעת ב-18% בקרוב מרמתו בתחילת השנה.
אנליסטים של איילון מעריכים כי ירידת אי הוודאות בישראל בחודש האחרון צפויה להטיב עם השוק המקומי, שנסחר ברמת מכפילים נמוכה ביחס למדדים מובילים בעולם וביחס לפוטנציאל הגלום בחברות שבו.
בסוף החודש אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2025 והוא כולל שורת גזרות על הציבור. בין אלה אפשר לציין את הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת קצבאות ביטוח לאומי, הקפאת שכר במגזר הציבורי והעלאת מע”מ ל-18%. הממשלה החליטה לבסוף שלא למסות את קרנות ההשתלמות.
על אף הגזרות הממשלה לא הצליחה להגיע ליעד הקיצוץ שעמד על 40 מיליארד שקל ועצרה ב-37 מיליארד שקל. עקב כך נאלצה הממשלה להגדיל את יעד הגרעון מ-4% ל-4.3% מהתמ”ג. כעת צריך התקציב לעבור גם את אישור הכנסת.
ארה``ב: אי וודאות בצל בחירות גורליות
אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי התגברות סיכוייו של טראמפ לניצחון בבחירות השפיעה על הסוחרים בוול סטריט והובילו להתנהלות איטית ומבוקרת. כך, למשל, בשוק האג”ח הממשלתי נרשמה זחילה איטית של התשואה כלפי מעלה, זאת לאחר שבחודשים האחרונים היא דווקא ירדה בחדות במקביל להיחלשות האינפלציה והציפיות להורדת הריבית. עליית התשואה, שבאה לידי ביטוי בירידת מחיר האג”ח, הסבה הפסד למשקיעים אך נועדה להביא לידי ביטוי גם את הסיכון לכלכלה המשתקף מהאפשרות שטראמפ ייבחר.
מדד נאסד”ק, שנסק באמצע אותו שבוע לשיא חדש מאז יולי, שב והצנח בהמשך. עם זאת, המדד סיים את אוקטובר בעליה קלה של 0.3%. S&P500 ירד במהלך החודש האחרון ב-0.6%, ודאו ג’ונס איבד 0.7% מערכו.
ברבעון השלישי צמח התמ”ג האמריקני בקצב שנתי של 2.8%. זאת, לעומת קצב של 3.0% ברבעון השני ורק 1.6% בראשון. משרד המסחר האמריקאי ציין כי הצמיחה בתמ”ג ברבעון השלישי נבעה בעיקרה מגידול בצריכה הפרטית, בייצוא ובהוצאות הממשלה.
דו”ח התעסוקה שפורסם בסוף החודש לימד על תוספת קטנה של 12 אלף משרות בלבד. סופות ההוריקן “הלין” ו”מילטון” ושביתת המכונאים של בואינג הכבידו על הצמיחה במשרות. שיעור האבטלה בארה”ב נותר ללא שינוי לעומת החודש הקודם – ברמה של 4.1%. הבנק הפדרלי צפוי לפרסם יומיים לאחר הבחירות את החלטת הריבית לחודש נובמבר. הספקולנטים מצפים להורדת הריבית בשיעור של רבע אחוז.
אירופה: גוש היורו בצמיחה
אנליסטים של IBI מציינים כי התמ”ג בגוש האירו גדל ב-0.4% ברבעון השלישי של 2024. כלכלת אירלנד צמחה בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות הגוש (2%) ואחריה ליטא (1.1%) וספרד (0.8%). כלכלת הונגריה התכווצה ב-0.7% ולטביה ב-0.4%.
התמ”ג של גרמניה גדל ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה. עם זאת, נתוני הרבעון השני של גרמניה עודכנו כלפי מטה, עם היוודע כי ברבעון השני כלכלת גרמניה התכווצה ב-0.3%. העלייה במחירי האנרגיה וקשיים של יצרניות הרכב העיבו על הכלכלה הגרמנית בחודשים האחרונים.
עוד מוסיפים ב-IBI כי שיעורי הצמיחה במדינות הגוש נמוכים מאוד לעומת ארה”ב. זאת אף שבאירופה נעצרו העלאות הריבית ברמה של 4.5%, ומשם כבר נעשו שלוש הפחתות שהעמידו את הריבית באירופה על 3.4%.
המזרח הרחוק: מגמות מעורבות
מדד ניקיי של בורסת יפן דווקא עלה החודש ב-0.4%. ב-IBI מטילים ספק אם עלייה זו מתיישבת היטב עם המשבר הפוליטי שאליו נקלעה יפן בעקבות תוצאות הבחירות לפרלמנט שהתקיימו השבוע. בבחירות הפסידה המפלגה הליברל דמוקרטית (LDP) את הרוב שלה בפרלמנט, לראשונה זה 15 שנים. כיוון שאף מפלגה לא השיגה רוב, צפויה כעת תקופה ממושכת של מו”מ פוליטי שבסופו ראש הממשלה המכהן, שיגרו אישיבה, עשוי להיות מוחלף.
המשבר הפוליטי טלטל בעיקר את הין היפני, אשר צנח מרמה של 139 ין לדולר באמצע ספטמבר ל-152 ין לדולר בסוף השבוע. זהו פיחות של כ-10% בתקופה של כששה שבועות בלבד. הנפילה נובעת מהערכות שלפיהן הבנק המרכזי ביפן יימנע כעת מהעלאות ריבית שבהן החל, משום שירצה להמתין ולראות איזו ממשלה תקום ומה תהיה מדיניותה הכלכלית.
