אפריל 2023 בשווקים: הכלכלה מתאוששת; המגזר הפיננסי “על הקצה”

בחודש אפריל המסחר בבורסה התנהל על רקע השהיית תוכנית הרפורמה המשפטית והמשך המחאה ההמונית נגדה. בבורסה לניירות ערך מציינים כי למרות ההשהייה, החשש מפני השלכות הרפורמה על הכלכלה הישראלית לא התפוגג.

חברת דירוג האשראי Moody’s אשררה אמנם את דירוג האשראי של ישראל על רמה של A1, אך לצד זאת הורידה את תחזית הדירוג מ”חיובית” ל”יציבה”. אנאליסטים של הבורסה לניירות ערך מציינים כי הורדת תחזית הדירוג לוותה באזהרה מפני הורדת הדירוג עצמו בהמשך, אם ובמידה והסוגייה המשפטית השנויה במחלוקת לא תיפתר.

במהלך חודש אפריל המשיכה הריבית לעלות במסגרת המשך מדיניות ההידוק המוניטרית שנוקט בנק ישראל במאבקו באינפלציה. הבנק העלה את הריבית ברבע אחוז נוסף והיא עומדת כעת על 4.5%. נגיד הבנק, פרופ’ אמיר ירון, הסביר את הצעד באומרו כי טרם נרשמה התמתנות משמעותית בסעיפי הדיור והשירותים במשק, המסתמנים כסעיפי “אינפלציה דביקה”. בבנק מציינים כי מדיניות זו נושאת פרי, אף כי בהדרגתיות, וכי עד לסוף השנה תרד האינפלציה, על פי הערכות הבנק, לשיעור של 3.9% (לעומת ציפייה של 3% בתחזית הקודמת).

במקביל הורדה תחזית הצמיחה לשנת 2023 לשיעור של 2.5% לעומת 2.8% בתחזית הקודמת.

אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי בהחלטת הריבית שלו התייחס בנק ישראל גם לרפורמה המשפטית שהממשלה מקדמת וציין כי השינויים המתוכננים (אם אכן ייצאו לפועל) עשויים להיות מלווים “בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה בייצוא, בירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית”.

על פי הבנק, הפגיעה בתמ”ג עשויה לנוע בטווחים של 0.8-2.8% בכל אחת משלוש השנים הראשונות, כפוף לתרחישים הכלכליים שיתכנו בעקבות החקיקה ובהתאם לכך למשך זמן יישוב מחלוקות ולהיחלשות השפעת השינויים במשק וכן לתפיסת הציבור – שווקים פיננסיים, מגזר ריאלי וצרכנים – ביחס אליהם.

אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי עם תחילת מושב הקיץ של הכנסת מתחילים הדיונים על תקציב המדינה החדש, אותו על הממשלה להעביר עד לסוף חודש מאי. אי העברת תקציב תביא לסיום כהונתה של הממשלה ולפיזור הכנסת. בליכוד, שהסקרים האחרונים אינם מחמיאים לו, יקדישו תשומת לב ומאמצים מרובים באישור התקציב במועדו, חרף הסכסוכים בתוך הקואליציה ועם שותפיה. מצב זה, מציינים ב-IBI, אינו מבשר טובות לכלכלה.

מעל כל אלה מוסיפה לרחף כענן שחור שאלת עתידה של תוכנית הרפורמה המשפטית ועתיד ההידברות בבית הנשיא.

בארה”ב נמשכת העלאת הריבית. בחודש אפריל העלה הבנק הפדרלי את הריבית פעם נוספת ברבע אחוז והעמידה על שיעור של 5%. בבנק הפדרלי מעריכים כי תיתכן העלאת ריבית נוספת ואחרונה לפי שעה, בהמשך השנה. זאת בהתאם לנתונים שיתקבלו. אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי הערכה מרוככת זו של הבנק מלמדת כנראה על ביטחונו בהצלחת מאבקו לריסון האינפלציה תוך כדי שמירה על יציבות המערכת הפיננסית.

יציבות המערכת עמדה בהצלחה באחד ממבחניה הקשים בעת האחרונה: קריסתו של בנק סיליקון ואלי ואחריה סגירת בנק סיגניצ’ר. שני מאורעות אלה טלטלו מאוד את המגזר הבנקאי ואת מגזר ההייטק, שרבים משחקניו היו לקוחות הבנקים הללו. באלטשולר שחם מציינים כי הבנק הפדרלי נקט בתגובה פעולות נחושות ובהן אספקת נזילות וערבויות לפקדונות המשקיעים וכן העלאה מתונה של הריבית. כל אלה שידרו מסר מרגיע לשווקים ואכן שמרו על יציבות המערכת. יו”ר הבנק הפדרלי, ג’רום פאואל, ציין כי המערכת איתנה ותזרימי הפיקדונות התייצבו.

ברבעון הראשון של השנה צמח התמ”ג האמריקאי ב-1.1%. זו האטה לעומת הצמיחה שנרשמה ברבעון האחרון של 2022 אך המספר החיובי מעורר תקווה בקרב המשקיעים.

ענף הפיננסים אינו יודע רוגע ומוסיף להטריד את המשקיעים בארה”ב ולעורר דאגות. על המוקד הפעם: בנק פירסט ריפאבליק, שנקלע בעת האחרונה לקשיים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף החודש שגורמים בכירים בארה”ב מנהלים דיונים דחופים בניסיון לחלץ את פירסט ריפאבליק. ניסיונות לרכוש אותו מצד המגזר הפרטי לא צלחו עדיין. המניה של הבנק נפלה במסחר האחרון בשיעור של 43%.

את המגעים מטעם הרשויות מנהלים התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC), משרד האוצר האמריקאי והבנק הפדרלי. עדיין לא ברור אם הממשל עצמו ייקח חלק בחילוץ של פירסט ריפבליק. מטרת הממשל ברורה: למצוא לבנק קונה ולמנוע נפילה באמון בשאר המערכת הבנקאית.