ישראל – סימני האטה
ירידה זו הושפעה מכמה גורמים, הראשון שבהם הוא המשך עליית האינפלציה בארץ וברחבי העולם וניסיונות הבנקים המרכזיים להיאבק בה באמצעות העלאות ריבית. כתוצאה מכך הגיעה האינפלציה השנתית כבר בחודש נובמבר לשיעורים גבוהים מאוד: בארה”ב עמדה על 7.1%, באירופה 10.1% ובבריטניה – על 10.7%.
בבנק ישראל העריכו כי קצב האינפלציה, אשר עמד בחודש דצמבר על 5.3%, יתמתן במהלך השנה הקרובה ויגיע לטווח היעד – 1%-3%. עם זאת, על פי הערכות חטיבת המחקר בבנק ישראל, תהליך העלאות הריבית קרוב ככל הנראה למיצוי, ובתוך שנה הריבית תעמוד על 4%. אנאליסטים מאלטשולר שחם מציינים כי מיתון קצב העלאת הריבית, זו הפעם השנייה, עשוי לאותת כי מאמצי הריסון החלו לשאת פרי, לצד זהירות מהעלאה חדה שתכביד על המגזר העסקי ועל משקי הבית ותכווץ את הצריכה.
בבורסה לניירות ערך מציינים כי על־פי תחזית האוצר, שנת 22 הסתיימה בצמיחה בשיעור של 6.3% – פי שניים מתחזית הצמיחה הכלל עולמית על־פי קרן המטבע העולמית; שיעור האבטלה בארץ נמוך ויציב ואינו שונה משמעותית משיעורה ערב פרוץ משבר הקורונה.
בגירעון הממשלתי נמשכה הירידה גם במהלך שנת 2022. השנה הסתיימה בעודף תקציבי של כ-0.4% – הגבוה ביותר מאז שנת 1987. האינפלציה הגיעה לשיעור שנתי של 5.3% ואילו העלייה במחירי הנדל”ן שברה שיאים והגיעה לשיעור שנתי של 20%. אלה הובילו את בנק ישראל בתחילת ינואר להעלות את הריבית במשק, זו הפעם השביעית ברציפות, בשיעור של חצי אחוז נוסף.
על פי אנאליסטים של הבורסה לניירות ערך, ירידות השערים בבורסה במהלך החודש הושפעו גם כן מכמה סימנים בולטים להאטה בפעילות במשק.
כך, למשל, מנתוני הלמ”ס לרבעון השלישי של 2022 עולה כי התוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים עלה ברבעון זה ב-1.9% לעומת הרבעון השני. זאת, לעומת עלייה של 7.4% ברבעון השני לעומת הראשון. התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-0.4% בחישוב שנתי.
לצד זאת, לפי נתוני בנק ישראל ,במדד המשולב למצב המשק לחודש נובמבר, עלה בשיעור מתון (0.07%) ובקצב נמוך משלושת החודשים שקדמו לו.
ארה``ב – אופטימיות לקראת השנה החדשה
הבנק יכול להתעודד מתוצאות מלחמתו באינפלציה. בסוף חודש נובמבר הראו נתוני האינפלציה ירידה לקצב שנתי של 7.1% – שיעור נמוך מהציפיות. הדולר סיים את 2022 בעלייה של כ-10% בממוצע מול מטבעות מרכזיים. אלטשולר שחם מציינים כי לפי הערכות הבנק המרכזי, תעבור הריבית בשנת 2023 את רף ה-5% בטרם תתחיל לרדת. רמת האבטלה בארה”ב צפויה לטפס אף היא לרמה של 4.6%, גבוה במעט מן התחזית הקודמת. תחזית הצמיחה הכלכלית צופה שהתמ”ג ((GDP יגדל השנה ב-0.5% בלבד, אך יתאושש בשנת 2024 ל-1.6%.
על פי אנאליסטים של IBI בית השקעות, הקפיצה שרשמו המדדים בארה”ב אינה מובנת מאליה. דוח שפורסם בתחילת שנה זו מלמד אמנם כי האבטלה נמצאת בשפל של 3.5% בלבד והשכר לשעה עלה בדצמבר ב-4.6% לעומת דצמבר 21; ואולם, במהלך שנת 2022 שימשו נתוני תעסוקה חזקים דווקא למגמה של ירידה בשוק המניות, זאת מתוך חשש כי הבנק המרכזי יעלה עוד את הריבית כדרך ללחום באינפלציה.
תופעה זו לא קרתה הפעם. לדברי אנאליסטים של IBI, השוק נתן הפעם משקל לעליה המתונה בשכר ביחס לציפיות המוקדמות וכן לנתון של סקר מנהלי הרכש במגזר התעשייה והשירותים. הסקר הצביע על מעבר להתכווצות בפעילות – נתונים המעידים שכלכלת ארה”ב כבר “מתקררת”. ההערכה כעת בקרב פרשנים היא כי הבנק המרכזי לא יעלה את הריבית אל מעל 5%.
פרשנים של IBI מציינים כי המשקיעים האמריקנים מקווים כי הכלכלה אמנם תאט בשנה הקרובה אך רק במעט וכי האינפלציה תישאר נמוכה למדיי. מצב כזה ישרת היטב את המשק. עם זאת, בשלב זה אין לדעת אם זוהי תחילתה של מגמה שתימשך גם במהלך שנת 2023.
אירופה – חורף חם
בבריטניה נרשמה נסיגה קלה בקצב האינפלציה השנתי ומדד המחירים בנובמבר עמד על 10.7% בקצב שנתי. בנק אוף אינגלנד והבנק האירופי העלו שניהם את הריבית בדצמבר ב-0.5%, בעקבות הפד האמריקאי. נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, כריסטין לגארד, הצהירה כי הבנק המרכזי ימשיך להעלות משמעותית את הריביות גם בהמשך הדרך. בתוך כך, השווקים האירופיים סיכמו שנה של ירידות חדות.
גם ביפן האינפלציה מתגברת והגיעה לקראת סוף השנה לשיא של שלושה עשורים – 3.7% וכעת הציפייה היא כי גם שם יעלה הבנק המרכזי את הריבית, בפעם הראשונה זה 6 שנים.
אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על מצב הכלכלה ביבשת בסוף דצמבר היה הירידה החדה במחירי האנרגיה. הנפט איבד 8% מערכו ועצר בראשית השנה על 73.7 דולרים לחבית.
IBI מציינים כי הסיבה לירידה זו נעוצה בחורף הקל יחסית באירופה והעובדה כי יש צורך בפחות חימום מאשר בחורפים קשים. סיבה נוספת היא ההכנה למיתון ברחבי היבשת. מיתון גורר עמו ירידה בביקוש למוצרי אנרגיה.
סין – המגפה מתפשטת
מומחים בשוק מציינים כי בשנים האחרונות, במקום להשקיע בציוד רפואי ותמיכה במערכת הבריאות, השקיע הממשל הסיני מיליארדים רבים בבניית מערך בידודים חסר תקדים מתוך מחשבה שיוכל למגר סופית את המגיפה. מגבלות קשות אלה הובילו להאטה כלכלית חריפה וללחצים פוליטיים רבים על הממשל. בשבועות האחרונים, לאחר שנשיא סין, שי ג’ינפינג, הוכתר לקדנציה נוספת ובלתי מוגבלת בזמן, החל הממשל לשנות את המדיניות על מנת לעודד את הסביבה הכלכלית. שינוי מדיניות זה לוקח בחשבון שלאחר מספר חודשים קשים של משבר בריאותי, הכלכלה הסינית תחזור לפעול באופן מלא, בדיוק כמו שקרה ברוב מדינות העולם. בעקבות השינוי, קצב הצמיחה בסין צפוי להאיץ מ-3% בשנה שחלפה לכ-5% ב-2023.
בעת האחרונה החליטה הממשלה הסינית להפסיק את מדיניות הסגרים המחמירה ולפתוח את גבולותיה לתנועת נוסעים דו־צדדית. פרשנים מעריכים כי פתיחה מוצלחת של המשק הסיני אמורה לעודד את הביקוש לנפט וגז טבעי, ובהמשך גם לסחורות חקלאיות ותעשייתיות ולשלל מוצרים.