ישראל – האטה בצל סערה
אנאליסטים של הבורסה לניירות ערך מציינים כי הגורמים לעליות השערים בשווקים בתחילת השנה הינם: היחלשות האינפלציה השנתית בארה”ב ובאירופה (6.5% ו-9.2% בדצמבר לעומת 7.1% ו-10.1% בנובמבר בהתאמה); צמיחת הכלכלה בארה”ב ברבעון הרביעי של שנת 22 בשיעור גבוה מהמצופה; ירידה במחירי הגז הטבעי וכן פתיחת גבולות סין לאחר 3 שנות סגרים ומדיניות “אפס קורונה”. בשל כל אלה, אומרים בבורסה, החלו מדדי המניות לעלות ותשואות אגרות החוב החלו לרדת והציפיות למיתון נחלשו.
המגמה החיובית במסחר במחצית הראשונה של החודש ניזונה בעיקר מנתונים מאקרו-כלכליים חיוביים שפורסמו בתחילת השנה ובהם: עודף בפעילות התקציבית הממשלתית שנרשם בשנת 2022 – בפעם הראשונה מאז שנת 1987, והירידה הגדולה ביותר שנרשמה בשיעור החוב הציבורי מהתוצר – 60.9% לעומת 68% בשנת 21.
לעומת זאת, אנאליסטים של אלטשולר שחם מסבירים את העלייה במניות בתחילת החודש בחדשות המעודדות מארה”ב, שם מצליח הבנק הפדרלי במשימתו למתן את העלאת הריבית. גם המשבר העובר על ענף ההיי-טק וגל הפיטורים בענף מחזקים את הציפייה להאטה עולמית ומאותתים כי עידן הריבית הגואה קרוב לסיום. באלטשולר-שחם מציינים עוד את שינוי המגמה בשוק הנדל”ן: אחרי ירידה במספר העסקאות ובהיקף נטילת המשכנתאות, מסתמנת תחילתה של ירידת מחירים והנחות בדירות חדשות.
עם זאת, הפרשנים של אלטשולר שחם מדגישים בזהירות כי מוקדם עדיין לנבא להיכן נושבת הרוח. לדבריהם, הצמצומים בחברות ההיי-טק בארה”ב מצויות עדיין בשוליים והשפעתם בשלב זה מועטה מאוד. כמו-כן, הצפי למיתון מקטין את הצריכה, מניע פחות את הכלכלה וגורם לפגיעה בהכנסות החברות.
נתונים שהתפרסמו בחודש ינואר מעידים היטב על ההאטה בקצב הצמיחה שאפיינה את סיום שנת 2022 – בהכנסות ממסים, במדדי הפדיון במשק, בנתוני שוק העבודה וביצוא שירותים. אנאליסטים של הראל מציינים כי אף שהנתונים בשוק העבודה חזקים עדיין, נרשמת עלייה מתמדת בשיעור האבטלה וביקוש גובר לעובדים (למעט בענף ההיי-טק, שם נרשמת ירידה בביקוש לעובדים).
בינואר העלה בנק ישראל את הריבית בחצי אחוז, זו הפעם השביעית ברציפות. הריבית עומדת כעת על 3.75% ונמצאת ברמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008. אנאליסטים של הראל מעריכים כי הבנק לא יצליח לעמוד ביעדי האינפלציה שקבע לעצמו (3% עד לסוף השנה) וכי גם לא צפויה הורדת ריבית בקרוב.
בתחילת החודש רשם השקל התחזקות קלה, בעיקר בשל העליות בשוקי המניות הגלובליים, אך בהמשך החודש, כנראה בשל החשש לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, נמחק מרבית הייסוף בשקל. בסיכום החודש, מציינים בהראל, נותר השקל כמעט ללא שינוי מול סל המטבעות של בנק ישראל והתחזק ב-1% מול הדולר (שנחלש בעולם).
אנאליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי המשק הישראלי מצוי בימים אלה בלב הסערה, זאת על רקע אי הוודאות באשר לצעדי הממשלה לקידום המהפכה המשפטית. מהפכה זו עלולה לערער את יסודות המשטר ואת עקרון הפרדת הרשויות. בכירי הכלכלנים בישראל ובראשם נגיד בנק ישראל, הזהירו את ראש הממשלה מפני המחיר הכלכלי הכבד שעשוי להיות לצעדים הללו ובראשם הורדת דירוג האשראי של המדינה, בריחת משקיעים והון אנושי איכותי.
אירופה וארה``ב – ירידה באינפלציה, המדדים עולים
חלק מרכזי במגמת העלייה שנרשמה במדדים השונים באירופה החודש היה להורדת מחירי האנרגיה בשל חורף חם מאוד באירופה. המשך צמצום המגבלות בסין והעלייה המתונה יותר בריבית בארה”ב תרמו גם הם למגמת העלייה במדדים העולמיים.
קרן המטבע הבינלאומית העלתה את התחזית לצמיחה במדינות המפותחות והמתפתחות לשנת 2023 בפעם הראשונה בשנה האחרונה, זאת למרות המשך הורדת התחזית להיקף סחר החוץ בעולם. אנאליסטים של מיטב מציינים כי העלייה בתחזית מסמנת ירידה בסיכון לתרחיש של מיתון במדינות המפותחות, למעט בריטניה.
מגפת הקורונה השפיעה רבות על הביקוש למוצרים דבר שגרם לחברות רבות להגדיל את המלאים שברשותם. כעת הביקוש שב לרמתו הרגילה. עם זאת, מוסיפים במיטב, למרות הירידה בחודשים האחרונים נותר סחר החוץ הכולל בעולם גבוה בשיעור ניכר לעומת המגמה שהייתה לפני המגפה.
חודש ינואר במדינות המערבות התאפיין, בין השאר, בהמשך התחזקות שוק העבודה. בכל המדינות העיקריות במערב מספר המשרות הפנויות גבוה עדיין בשיעור ניכר מכפי שהיה לפני המגיפה, שיעורי האבטלה אינם צפויים לעלות. במיטב מציינים כי אפילו בבריטניה, המצויה במיתון וצפויה עוד להתכווץ עד אמצע 2024 –נוצרות משרות חדשות רבות יותר מאשר לפני הקורונה.
בארה”ב לבדה, למשל, נוצרו בחודשים האחרונים מעל חצי מיליון משרות חדשות והאבטלה בינואר עמדה על 3.4% בלבד – השיעור הנמוך ביותר מאז 1969.