ישראל: סגר שלישי; שיעור התחסנות גבוה
ואולם תוצאות הסגר, לפחות עד כה, אינן תואמות את הציפייה הראשונית. מספר הנדבקים בכל יום גבוה מאוד, מספר המתים מקורונה חצה את ה-5,000 איש מאז פרוץ המגפה והיקף ההפרות ההמוניות בקרב מגזרים מסוימים באוכלוסייה מעורר דאגה. גם מן הבחינה הכלכלית השלכות הסגר קשות. שיעור האבטלה בישראל עלה במהלך חודש ינואר והגיע ל-14.1%. זאת לאחר ירידה נאה שחלה בו בסיום שנת 2020. עם זאת, שיעור זה עדיין נמוך ביחס לשיעורי האבטלה שנרשמו בעת הסגרים הראשון (26.6%) והשני (22.7%).
על-פי האנאליסטים של IBI בית השקעות, אחד ההסברים להבדל הוא השינוי שחל במגמת הניידות של המשק. בעוד שבסגר הראשון מדד הניידות בישראל הציג ירידה דרמטית של כ-70%, בסגר השלישי, הנוכחי, רמת הניידות ירדה בכ-30% בלבד. ייתכן ששוק העבודה למד להסתגל למגבלות ולהנחיות ולתפקד טוב באופן יחסי גם באמצעות עבודה מרחוק. גם הציבור עצמו התרגל לעבודה מרחוק ולניידות חלקית. מנגד, יתכן כי המתחסנים הרבים חשים בטחון רב יותר לצאת מהבית ולהסתובב ביתר חופשיות בחוץ ולכן גם חוששים פחות להתנייד אל מקומות העבודה ובתוכם.
העלייה המתמדת בשיעור המתחסנים בישראל תרמה את תרומתה לשיפור שחל במסחר בשווקים. לצד זאת, גורמים נוספים שהשפעתם על המסחר ניכרה לטובה היו: אשרור דירוג האשראי של ישראל לרמה של A+ של חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ’ (Fitch); הודעת בנק ישראל על התוכנית לרכישת 30 מיליארד דולרים בשנת 2021 (בהמשך ל-21 מיליארד דולרים שנרכשו בשנת 2020 והציבו את יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל על 173 מיליארד דולרים בסוף שנת 2020) – הודעה שנועדה לבלום את המשך ירידת שער הדולר ואת המשך הפגיעה של היצואנים; הכרזתם של ראש הממשלה ושר האוצר על תוכנית סיוע נוספת לשיקום המשק ממשבר הקורונה בהיקף של כ-15 מיליארד שקל ועוד.
התוכנית החדשה של רה”מ ושר האוצר כוללת מענקים לעסקים, למשקי בית מהעשירון השביעי ומטה, תמריצים להחזרת מובטלים למעגל העבודה, פריסת תשלומי מע”מ והקלה בהלוואות לעסקים, דמי אבטלה לעצמאים ועידוד השקעות של גופים מוסדיים בתשתיות ובהייטק.
במהלך חודש ינואר רשמו המדדים הענפיים עליות שערים מרשימות. בראש הרשימה ניצבים מדדי ת”א-ביומד ות”א-גלובל בלוטק, שעלו בכ-23% ובכ-14% בהתאמה. מדד ת”א-טכנולוגיה עלה החודש בכ-7% ושבר את השיא שהציב לעצמו בדצמבר אשתקד. עם זאת, ראוי לצין כי מדד NASDAQ 100 עלה החודש בכ-1.5% בלבד.
מדד ת”א-נדל”ן, אשר ירד בינואר בכ-2% לאחר שזינק בכ-10% בחודש דצמבר – שבר מעט את המגמה. לירידת המדד גרמו מניות חברות הנדל”ן מניב בישראל ובחו”ל, אשר ממשיכות להיפגע מכל סגר נוסף. הן ירדו החודש בשיעור ממוצע של כ-3%, בעוד שמניות חברות הבנייה הכלולות במדד עלו בכ-1% בהמשך לעלייה חדה של כ-17% בחודש הקודם.
בעולם: התחזקות שווקים וחשש מאינפלציה
קצב אספקת החיסונים הנמוך באופן יחסי בעולם, בוודאי ביחס לקצב בישראל, מעיב גם הוא על השווקים ומגביר את הפסימיות. באלטשולר-שחם מציינים כי הימים האחרונים מהווים תזכורת לכך שהשווקים מסוכנים עבור משקיעים שמטרתם היא להשיג רווחים באמצעות השקעות קצרות טווח.
בשל תוכניות הסיוע הממשלתיות במרבית מדינות העולם, קצב הגידול בכמות המזומנים ושווי מזומנים במשק עלה בהסתכלות היסטורית, והוא כעת הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. ריבוי ההשקעות והגידול בכמות הכסף מהווים טריגר ליצירת לחצים אינפלציוניים אשר עשויים להביא לכך שהאינפלציה תרים ראש. עם זאת, הצהרת נגיד הבנק הפדרלי האמריקני מלפני כמה חודשים כי ישאף ל”אינפלציה סימטרית” אשר תנוע בממוצע סביב 2% רומזת לכך שגם אם האינפלציה תעלה מעבר ל-2%, הבנק המרכזי לא ימהר להעלות את הריבית. לכן החששות מפני אינפצליה גבוהה אינם מבוססים לפי שעה.
באלטשולר-שחם מעריכים כי ככל שמספר המחוסנים בעולם ילך ויעלה ואיום הקורונה ילך ויפחת, הצורך בפיצוי על הזמן האבוד, מצד צרכנים ובעלי עסקים כאחד, עשוי להוביל לעליית מחירים בענפי המסעדנות, הקמעונאות, הפנאי, התיירות ועוד. חשוב להבין שאינפלציה ברמה סבירה מביאה לגידול ברווחיות מצד בעלי עסקים, שכן קצב עליית מחירי המוצרים והשירותים גבוה מקצב עליית הוצאות החברה, כדוגמת שכר העובדים. עלייה באינפלציה שמביאה לרווחיות גבוהה יותר של חברות עשויה להשפיע בצורה חיובית גם על שוק המניות.
ארה''ב: יציבות כלכלית יחסית; קריסת ענף התעופה, צמיחת ענפי הטכנולוגיה
המדיניות של ממשלת ארה”ב, שעיקרה הימנעות מסגרים גורפים במהלך 2020, גבתה קורבנות רבים בנפש אך שימרה את היציבות הכלכלית ומנעה קריסה. הייצוא במשק האמריקאי עלה ב-22%, הייבוא עלה ב-29.5%, והגידול במלאים תרם כ-1% לצמיחה. חבילות הסיוע שניתנו לאורך השנה האחרונה תרמו גם הן לכלכלה. חבילת סיוע נוספת בסך 1.9 טריליון דולר שבכוונת הנשיא ביידן לחלק בתקופה הקרובה צפויה גם היא לתרום לגידול בהכנסה הפנויה ולתמוך בצריכה הפרטית. עם זאת, חבילת הסיוע טרם אושרה סופית בקונגרס.
ברמת המיקרו, בשבוע האחרון של חודש ינואר החלו לפרסם חברות הבורסה בארה”ב את תוצאות הרבעון הרביעי ואת הדוחות הכספיים לשנת 2020.
הנפגעת העיקרית בשנת 2020 הייתה יצרנית המטוסים בואינג. עצירת ענף התעופה באופן כמעט מוחלט במהלך השנה וקרקוע מטוסי הדגם MAX 737 לאחר אי אלו מקרים ותאונות הובילו להפסד של 8.4 מיליארד דולרים במהלך הרבעון האחרון של שנת 2020 לבדו ומחיקת ענק בסך 8.3 מיליארד (לפני מס). את 2020 כולה סגרה בואינג עם הפסד של כ-12 מיליארד דולרים. בשל המשבר בענף, דחתה החברה, בפעם הרביעית בשנה החולפת, את השקת צי המטוסים החדש שלה לסוף שנת 2023.
לעומת זאת, חברת מייקרוסופט היכתה את תחזיות המומחים כשדיווחה על תוצאות מרשימות מאוד. מכירות Azure – פלטפורמת הענן של מייקרוסופט, עלו ב־50% ברבעון האחרון של 2020, וברבעון לפניו ב-48%, בעוד שתחזיות האנאליסטים לרבעון הרביעי של 2020 נעו סביב כ-42% בלבד. הכנסות החברה נאמדו בכ-43 מיליארד דולר לרבעון האחרון של 2020, לעומת תחזיות של כ-40 מיליארד דולר בלבד. הרווח הנקי עקף באופן משמעותי את ציפיות השוק והסתכם בכ-2 דולר למניה, לעומת צפי צנוע של 1.64 דולר למניה, זה מגלם צמיחה של כ-33% ברווח הנקי וכ-17% בהכנסות החברה.
חברת נטפליקס דיווחה גם היא על תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2020. חברת הסטרימינג הפופולרית ידעה לנצל היטב את הסתגרות מרבית אוכלוסיית העולם בבתים בחודשי המגיפה, במיוחד בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2020, והציגה שורת הכנסות מרשימה מאוד: כ-6.64 מיליארד דולרים, לעומת תחזית מוקדמת של כ-6.62 מיליארד דולרים. תחזיות השוק לגידול מספר המנויים החדשים היה כ-6 מיליון, בעוד שתוצאות האמת הציגו תוספת של 8.5 מיליון מנויים חדשים.
ב-IBI מציינים עם זאת, כי הדוח האחרון של החברה הציג רוויה מסוימת במספר המנויים החדשים, ככל הנראה בשל מיצוי מירבי של הפוטנציאל בתקופת המשבר. כעת בכוונת החברה להשיק סרט מקור אחד בכל שבוע במהלך השנה הקרובה, מה שצפוי להביא לגידול בהוצאות ולקיטון בתזרים, בשל ההוצאות הרבות בהפקת יצירות מקור.