השווקים כצפוי הגיבו בעוצמה. מדדי המניות צללו במהירות, מחירי הזהב והנפט המריאו, הדולר התחזק, ומדד הפחד (VIX) זינק לרמות הגבוהות ביותר מאז פרוץ הקורונה שנתיים קודם לכן.
בשבוע השלישי של מרץ משהו השתנה. אף שהמלחמה באוקראינה נמשכה ביתר עוצמה והמראות הקשים רק הלכו והחריפו, שוקי ההון, מסיבה לא ברורה, החלו לעלות מעלה. מחיר הנפט, אשר הגיע בשיא המשבר ל-130 דולרים לחבית, שב לקראת סוף החודש אל מתחת למחיר של 100 דולר לחבית. מחיר החבית התייצב עד לסוף החודש ונעצר בעליה של כ-3% בלבד ממחירו בתחילת החודש, עליה זו אינה משקפת את מחול השדים שהתחולל במחיר הנפט במהלך החודש כולו. מחיר הזהב זינק גם הוא במהלך החודש עד לרמה של 1,920 דולרים לאונקיה, עד שהתייצב לבסוף על מחיר הגבוה בכ-1% בלבד ממחירו בסוף חודש פברואר.
שוקי המניות לעומת זאת, עשו החודש דרך הפוכה, כשחוו ירידות חדות מאוד בתחילת החודש, ועליות חדות לא פחות במחציתו השנייה. נאסד”ק רשם בסיכום חודשי עליה של 3.7%. המדד נמוך כעת ב-8.8% מהרמה בה החל את השנה. מדד S&P500 עשה דרך דומה ובסיכום החודש עלה ב-3.9%. המדד נמוך כעת בכ-4.6% מהרמה בה החל את השנה.
ישראל: הבנקים מתאוששים, הריבית עולה
במהלך חודש מרץ השלימו הבנקים הישראליים את פרסום הדוחות השנתיים שלהם והתמונה העולה מהם מעודדת. חמשת הבנקים הגדולים הציגו בשנת 2021 רווח נקי מצרפי של 18.3 מיליארד שקלים – קפיצה של 144% לעומת הרווחים בשנת 2020. IBI בית השקעות מציינים כי תוצאות נאות אלו הושגו בעקבות כמה גורמים: בראשם, התאוששות המשק מן הסגרים וכן העובדה כי לווים רבים שקיבלו דחייה בתשלומי החוב חזרו לשלם את ההלוואות שנטלו, בעקבות כך, יכלו הבנקים לבטל חלק מהפרשות הענק שרשמו שנה קודם לכן. הבנקים רשמו ב–2021 הכנסות של 3.2 מיליארד שקל בסעיף של הפסדי אשראי, לעומת הוצאות ענק של 7.7 מיליארד שקל שרשמו ב–2020.
איתות מעודד נוסף, לדברי אנאליסטים של IBI, הוא הגידול בתיקי האשראי של הבנקים, חלק מזה נובע מהאינפלציה הגבוהה יחסית ששררה בשנה האחרונה. נכסים רבים של הבנקים, כגון הלוואות, צמודים למדד וערכם עולה עם עליית האינפלציה. הבנקים גם נהנו מתרומה לרווח בהשקעות הריאליות שלהם מצעדי ההתייעלות המקיפים שהם נוקטים כבר כמה שנים ומתבטאים בהקטנה משמעותית של כמות העובדים ומספר הסניפים.
אנאליסטים של הראל מציינים כי בתחילת השבוע הקרוב צפוי בנק ישראל להודיע על העלאה ראשונה של ריבית מאז 2018. הם מעריכים כי צפויה העלאה של יותר מ-0.15%. עם זאת, בהראל סבורים שקצב עליית הריבית בישראל בהמשך השנה יהיה מתון מהקצב שמגולם בשווקים הפיננסים על מנת למנוע התחזקות משמעותית של השקל.
ההערכה היא שלפחות חלק מהשיבושים בצד ההיצע שהתפתחו בשנתיים האחרונות בגלל הקורונה יבואו על פתרונם בחלוף הזמן, אולם, בצד הביקוש, קיימים סימני שאלה בגלל שוק עבודה חזק שמתבטא בהעלאות שכר שהמשכן עלול למנוע חזרה לרמות שהיינו בהן לפני כשנתיים.
להערכת אנאליסטים של אלטשולר שחם, בשנים הקרובות יעלו הריביות אך לא יגיעו לרמות שיגרמו לשינוי העדפת ההשקעה במניות כנכס מוביל להשקעה לטווח הארוך. משרד האוצר שוקל ליישם תכנית חדשה להורדת מחירי הנדל”ן. בין הצעדים שהוצעו – הקלה בבירוקרטיה ליזמים והעלאת מס הרכישה על דירה רביעית ומעלה. התכנית טרם אושרה סופית ורוב הצעדים בה דורשים חקיקה ולכן צפוי לעבור זמן מה עד שיאושרו, אם בכלל.
אנאליסטים של אלטשולר שחם סבורים כי הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא טיפול בצד ההיצע, אשר קריטי ומשמעותי וגם אפשרי יותר לטיפול ביחס לצד הביקוש.
ארה``ב: דאגה מהיפוך עקום התשואות
בסוף חודש מרץ ארע אחד האירועים הדרמטיים ומעוררי הדאגה בשוק האג”ח האמריקני – היפוך עקום התשואות. במהלך פרק זמן של שבוע נסחרו האג”ח ל-30 שנה של ממשלת ארה”ב בתשואה של 2.57%, ואילו האג”ח ל-5 שנים נסחרו בתשואה גבוהה יותר – 2.64%. IBI בית השקעות מציינים כי זהו מצב מיוחד, מאחר ואג”ח לתקופות ארוכות יותר נסחרות באופן טבעי בתשואות גבוהות יותר, היות והסיכון בהן גבוה יותר, מצב של היפוך בעקום התשואות מאותת כי המשקיעים מצפים לחולשה כלכלית בהמשך הדרך. כלומר, היפוך עקום התשואות נחשב לתמרור אזהרה המבשר על האטה כלכלית בעתיד.
תופעה זו עוררה דיון סוער בקרב כלכלנים בארה”ב, כשחלקם סבורים כי היפוך העקום אינו מבשר בהכרח על מיתון כיוון ושההיפוך יכול “להתיישר” בזמן הקרוב ולבלום את התופעה.
נתונים מקרו-כלכליים לעומת זאת, מלמדים על האצה כאשר שיעור האבטלה נמצא בשפל של שנים רבות – 3.6% בלבד. האינפלציה השנתית הצפויה של 8% אינה מבשרת על האטה במשק אלא להפך.
