ישראל - רבעון הפכפך
אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי חודש מרץ היה גרוע מעט פחות למשקיעים הישראלים לעומת שני החודשים הראשונים של השנה, אולי בשל הצהרתו של רה”מ נתניהו במהלך החודש על ההקפאה הזמנית בהליך החקיקה. בסיומו של החודש רשם מדד תל אביב 125 עליה קלה של 0.8%. עם זאת, בסיכום רבעוני ירד המדד המוביל בבורסה ב-4.9%. מדד תל אביב 90, אשר נחשב למייצג יותר של הכלכלה המקומית, המשיך גם הוא לרדת במהלך החודש ואיבד 1.7% מערכו. ברבעון כולו איבד המדד %9.5 מערכו. לעומת המדדים המובילים בארה”ב ובאירופה, המדדים הישראלים נמצאים בפיגור של 15-25%.
בבורסה לניירות ערך בתל אביב מציינים כי במהלך החודש, נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב, ההנפקות הראשוניות נבלמו לחלוטין והחברות הנסחרות האטו את גיוסי ההון והחוב בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2023. הציבור החל להסיט את כספו מקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות ולקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו”ל.
אנליסטים של אלטשולר שחם מזכירים כי על רקע קצב האינפלציה הגבוה לעומת התחזיות הודיע בנק ישראל בחודש מרץ על העלאה נוספת של הריבית בשיעור של רבע אחוז ועדכון הריבית המשקית הכוללת ל 4.5%. קצב האינפלציה השנתי הגיע לרמה של 5.2%. נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, אמר כי הצורך בהמשך מדיניות ההידוק המוניטרית, אשר מצטיירת כמוצלחת, נובע מהעובדה כי לא נרשמה עדיין התמתנות של ממש בסעיפי הדיור והשירותים, המסתמנים כסעיפי “האינפלציה הדביקה”.
למרות העלאות הריבית, בבנק ישראל מעריכים כי היא תרד במהלך השנה ותתייצב לקראת סופה על כ-3.9%.
אלטשולר שחם מוסיפים עוד כי בנק ישראל מוסיף להזהיר מפני השלכות הרפורמה המשפטית של הממשלה ומציינים כי היא עלולה להוביל לנזקים ובהם: “עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, פגיעה בייצוא, ירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית”. על־פי תחזית הבנק, הפגיעה בתמ”ג עשויה להיות בטווח של 0.8-2.8% בכל אחת משלוש השנים הראשונות, כפוף לתרחישים הכלכליים בעקבות שינויי החקיקה. זאת בהתאם לזמן שיידרש ליישוב המחלוקת ולהיחלשות ההשפעה של אותם שינויים, כמו גם לתפיסת הציבור – השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים – ביחס אליהם.
ארה``ב – יציבות, למרות קריסת הבנקים
יציבות זו עמדה למבחן בעת האחרונה בעקבות קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) ואחריה סגירת בנק סיגניצ’ר – אירועים שטלטלו את המגזר הבנקאי ואת מגזר ההייטק, שהיה הלקוח המרכזי של שני בנקים אלו. הפעולות הנחושות שנקט הבנק המרכזי, ובהן אספקת נזילות לבנקים וערבות לפיקדונות המשקיעים, וכן העלאת הריבית המתונה – שידרו מסר מרגיע לשווקים. יו”ר הבנק המרכזי, ג’רום פאוול, ציין כי המערכת איתנה ותזרימי הפיקדונות התייצבו.
את תנופת העליות של חודש מרץ הכתיבו בעיקר השוק האמריקאי ומניות הטכנולוגיה. מדד נאסד”ק השלים במרץ עליה נאה של 6.7%, בדרך לעליה רבעונית מרשימה של 16.8%. המדד נשען בין השאר על התאוששות של חלק ממניות הטכנולוגיה הגדולות ששנת 2022 לא היטיבה עימן. מדד S&P500 השלים במרץ עליה של 3.2%, וברבעון כולו טיפס 7%. הרחק מאחור נמצא מדד דאו ג’ונס שהשלים מתחילת השנה עליה מזערית של 0.4%.
אנליסטים של IBI מציינים כי התנופה שרשמו מדדי המניות האמריקאים במהלך הרבעון הראשון נבעה מתחושה שהכלכלה הגדולה בעולם תצליח לחמוק ממיתון על אף העלאות הריבית. תרמה לכך מאוד העובדה ששיעור האינפלציה בארה”ב הולך ומתמתן, הן בזכות העלאות הריבית, הן בשל תהליכים כלל עולמיים שגרמו לפתיחת צווארי הבקבוק בשרשרת האספקה העולמית. הירידה הנמשכת במחיר הנפט תרמה כמובן גם היא להקלה בלחצי המחירים.
האופטימיות של המשקיעים בארה”ב נשענת במידה רבה על שוק העבודה החזק ושיעורי האבטלה הנמוכים. למעט מספר חברות הייטק שהתנפחו קצת יותר מדי וכעת מפטרות, המשק האמריקאי עדיין מייצר מקומות עבודה בקצב מהיר. שיעור האבטלה אמנם עלה מעט מ-3.4% בינואר ל-3.6% בפברואר, אבל עדיין מדובר על שיעורים נמוכים מאוד ורמת שפל היסטורית.
אירופה – זעזוע במערכת הבנקאית
בתוך כך העלה הבנק האירופי המרכזי את הריבית פעם נוספת בחצי אחוז לרמה של 3.5%. זאת בניסיון לבלום את האינפלציה. זו כבר הגיעה בחודש פברואר לשיעור של 8.5% – הרבה מעל לטווח היעד הצפוי, שעמד על 2% בלבד.
אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי בבנק המרכזי האירופי מאמינים בחוסנה של המערכת הבנקאית ביבשת ומגבים אותה ואת צעדיה בעת הצורך. עם זאת, החרדה בשווקים הוסיפה להכביד על המגזר והובילה בשבוע שלאחר מכן לירידה חדה במניות דויטשה בנק הגרמני, וזאת למרות חוסנו וצמיחה משמעותית ברווחיו.
בריטניה מצטרפת להסכם הטרנס-פאסיפי
מדד פוטסי 100 הבריטי נסוג במהלך חודש מרץ ב-3.4% והסתפק בעלייה רבעונית של 2.4% בלבד. זאת לאחר שבמהלך הרבעון רשם המדד שיא היסטורי כשטיפס מעבר ל-8,000 נקודות. ב-IBI מציינים כי הפיגור של המדד הבריטי בחודש מרץ קשור בעיקר לחשיפה הגבוהה יחסית שיש לו למניות המגזר הפיננסי וכן לחברות אנרגיה שמושפעות ממחירי הנפט והגז.
בימים האחרונים התפרסם כי בריטניה תצטרף בקרוב להסכם סחר חופשי טרנס-פאסיפי הכולל את המדינות: אוסטרליה, יפן, קנדה, ברוניי, צ’ילה, מלזיה, מקסיקו, ניו זילנד, פרו, וייטנאם וסינגפור. ב-12 המדינות החברות בהסכם הסחר מתגוררים 500 מיליון בני אדם המייצרים כ-15% מהתמ”ג העולמי. המהלך נועד לחזק את קשריה הכלכליים של בריטניה לאחר ה”ברקזיט” – פרישתה הרועמת מהאיחוד האירופי.
רה”מ בריטניה, רישי סונאק, רואה בהצטרפות להסכם צעד שיגביר את הצמיחה הכלכלית וישפר את יחסיה הגיאו-פוליטיים של הממלכה המאוחדת. בריטניה צופה כי ההסכם יוסיף לתוצר שלה סכום של כ-1.8 מיליארד ליש”ט מדי שנה בטווח הארוך. בריטניה הדגישה כי לא התפשרה על תקנים סביבתיים או תקנים בתחום המזון כתנאי להצטרפות לגוש הסחר.