ישראל – המשך צמיחה
לצד זאת, בחודש אוקטובר עלה שיעור האבטלה והביקוש לעובדים מצטמצם, במיוחד בענפי ההיי־טק. בהראל ביטוח ופיננסים מציינים עוד כי מדדי סך המכירות בכרטיסי אשראי המשיכו לצמוח וכך גם נתוני פדיון ענפי המשק. שניהם, מציינים בהראל, מצביעים על האטה בקצב הגידול של הצריכה הפרטית בהשוואה לשנה שעברה, ומגמה זו צפויה להימשך.
בחודש נובמבר העלה שוב בנק ישראל את הריבית, הפעם בחצי נקודת אחוז בלבד לשיעור של 3.25%. עם זאת, לכל ברור שמגמת העלאת הריבית לא הסתיימה וצפויה להימשך גם בחודשים הבאים. בינתיים, מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.6% והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ל-5.1%. מדד תשומות הבנייה נותר ללא שינוי האנאליסטים של הראל צופים המשך התמתנות בקצב עליית המדד בשנה הבאה.
למרות הזינוק בריביות למשכנתאות וההאטה הניכרת במספר העסקאות, מחירי הדירות ממשיכים לעלות. במהלך 12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדיור ב-20% בקירוב. להערכת אנאליסטים של הראל, העלאת הריבית וההאטה בצמיחה יצננו בחודשים הבאים את הביקוש לנדל”ן.
אנאליסטים של IBI בית השקעות מסבירים כי להעלאות הריבית מצד הבנקים יש השלכות כבדות משקל על מרבית העסקים. הן מייקרות הלוואות ופוגעות בביקוש הצרכני. עם זאת, ישנם גם אלו שנהנים מהעלאות ריבית – הבנקים.
במהלך חודש נובמבר פרסמו הבנקים הישראליים את תוצאותיהם לרבעון שהסתיים בספטמבר ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. ב-IBI מציינים כי התוצאות מובהקות ואינן מותירות מקום לספק: הבנקים רשמו רווח נאה. הרווח הנקי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) עמד ברבעון השלישי על 6.1 מיליארד שקלים. זהו גידול של 30% לעומת הרבעון המקביל. הרווח המצרפי לתשעת החודשים הראשונים בשנה עמד על 17.2 מיליארד שקלים – גידול של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשל הרווחיות הרבה הודיעו הבנקים על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות בהיקף מצטבר של 1.66 מיליארד שקלים.
בבורסה לניירות ערך מציינים כי המסחר בתל-אביב הושפע מפרסום נתונים מאקרו כלכליים המעידים על האטה בפעילות ובהם: עלייה בשיעור האינפלציה השנתית; מגמת העלייה בשיעור האבטלה; קצב הצמיחה הנמוך יחסית ברבעון השלישי; ירידה בעודף התקציבי של הממשלה. גם הירידה בהיקף התחלות הבנייה והיקף נטילת המשכנתאות השפיעו על המסחר בבורסה.
ארה``ב – החלשות הדולר על רקע ירידה באינפלציה
עם זאת, אנאליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי בתקופה של לחצים אינפלציוניים והעלאות ריבית שמטרתן דיכוי אינפלציה, נתוני תעסוקה “חיוביים” לכאורה פועלים דווקא בפעולה הפוכה ומעודדים את הבנק המרכזי להמשיך להעלות את הריבית, למורת רוחם של השווקים הפיננסיים.
הדולר ממשיך להיחלש, זאת בעקבות נתוני אינפלציה מעודדים יחסית, שהתפרסמו בארה”ב בתחילת נובמבר. מהנתונים עולה כי מדד המחירים לצרכן בארה”ב עלה בחודש אוקטובר בקצב שנתי של 7.7% – נמוך מספטמבר (8.2%) ונמוך עוד יותר מיוני (9.1%). להערכת המשקיעים, המלחמה באינפלציה באמצעות העלאת ריבית נושאת תוצאות ולכן יהיה אפשר להפסיק בקרוב את סדרת העלאות הריבית. כך מעריכים האנאליסטים של IBI.
בימים הקרובים יתפרסם בארה”ב מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר והמשקיעים יעקבו אחריו בדריכות. ירידת מדרגה נוספת באינפלציה – אם תתרחש כזו – עשויה להצית גל חדש של עליות בשווקים. מנגד, נתוני אינפלציה גבוהים מדי עלולים לשלוח את שוקי המניות והאג”ח דווקא דרומה.
גוש האירו – התחזקות המטבע
ובינתיים, נובמבר האיר פניו לרוב משקיעי המניות בעולם. מדד נאסד”ק השלים במהלכו עליה של 4.3%, ואילו S&P500 עלה ב-5.2%. גם בורסות אירופה המשיכו את המגמה החיובית מאוקטובר. מדד יורוסטוקס 50 הפאן־אירופי ומדד דאקס של בורסת גרמניה עלו ב-8.3% כל אחד. מדד פוטסי 100 הבריטי הסתפק בעליה של 5%.
הפעילות בעולם ממשיכה להתמתן, במיוחד בענף הנדל”ן – זאת על רקע האינפלציה הגבוהה, העלאות הריבית וההאטה בסין, שמושפעת לשלילה ממדיניות הקורונה.
רוסיה וסין - מחיר הנפט ממשיך לצלול
אנאליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי הירידה במחיר הנפט בחודש האחרון מיוחסת בעיקר לסגרי הקורונה בסין. הללו מאטים מאוד את הפעילות הכלכלית במדינה. לסינים אלו חדשות רעות למדיי, אך בעבור שאר העולם זוהי התפתחות מבורכת, לפחות לטווח הקצר. הירידה במחיר הנפט והגז הטבעי מפחיתה את לחצי האינפלציה ומקרבת את היום שבו תהליך העלאות הריבית ייפסק. בטווח הבינוני והארוך, אחרי שאיום האינפלציה יוסר, משקיעי העולם ירצו לראות את סין שבה לצמוח ולמשוך יחד איתה את כלכלת שאר העולם.
במקביל, רוסיה, שממשיכה לסבול מן הסנקציות הקשות שמטיל עליה המערב, ממשיכה אמנם למכור נפט בכמויות גדולות, אך בסוף החודש קבע האיחוד האירופי תקרת מחיר לייבוא נפט רוסי והעמידה על 60 דולרים לחבית. זהו אמנם מחיר הגבוה מן המחיר שבו מוכרת רוסיה את הנפט כיום (כ-45 דולרים לחבית), אך תקרת המחיר תבטיח כי רוסיה לא תוכל לנצל בעתיד את המחסור בנפט כדי להעלות מחירים ללא הגבלה.
עם זאת, כיוון שקבוצת מדינות G7 הפסיקה במידה רבה לייבא נפט מרוסיה, תקרת המחיר מכוונת יותר אל מדינות כמו הודו, סין וטורקיה. מדינות אלו לא הצטרפו לחרם על הנפט הרוסי אולם הדבר לא מונע מהן לקנות מרוסיה נפט במחיר נמוך מהתקרה שנקבעה. בכך הן יוכלו לחמוק מסנקציות של האיחוד האירופי שהיו מופעלות נגדן.