לצד המגמה השלילית, צריך לציין לטובה את ההתמתנות בחודש ספטמבר בעליה במחירי הנפט בעולם. בסוף החודש ירד מחיר הנפט שוב אל מתחת ל-80 דולרים לחבית והוא גבוה כעת רק ב-6% מרמתו בתחילת השנה.
אנאליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי הנפילה האחרונה במחיר הנפט מפתיעה למדיי ומתרחשת למרות שלל אירועים שהיו אמורים לכאורה לגרום לזינוק במחיר החבית: למשל, ההוריקן איאן שהיכה במפרץ מקסיקו בסוף החודש וגרם להשבתה של חלק מאסדות הנפט הפועלות באזור וכמובן האיומים החדשים מצד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כלפי אוקראינה והכרזתו על סיפוח ארבעה מחוזות פרו רוסיים שכבש באוקראינה – מחוזות עתירי תעשיה כבדה אשר אחראים לכרבע מהתוצר המקומי הגולמי של אוקראינה. למרות זאת, כאמור, מחירי הנפט ממשיכים לרדת ואמורים להשפיע בקרוב על מחירי הדלק והחשמל ואף למתן את לחצי האינפלציה.
ישראל – ציפיות לאינפלציה
על רקע העלאת הריבית המתמדת ברחבי העולם, ובמיוחד בארה”ב, כדרך להתמודד עם האינפלציה הגואה, חלה מגמה עולמית של עלייה חדה בתשואות האג”ח שלא נראו כעשור. במקביל, נרשמה גם ירידה בציפיות לאינפלציה לאור מדיניות הבנקים והתגברות החששות ממיתון, לצד המשך הירידה במחיר הנפט. בישראל נרשמה עלייה דומה בתשואות אג”ח אך שלא כביתר העולם, בישראל ישנה דווקא עלייה בציפיות לאינפלציה.
בסוף אוגוסט הגיעה האינפלציה לשיעור של 4.6%. זהו שיעור גבוה מהרף העליון שהציב בנק ישראל (3%). בעקבות זאת צפויה העלאה נוספת של הריבית במשק, חמישית במספר. ועם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה עדיין בשיעור ניכר מן האינפלציה במדינות האירו, בריטניה וארה”ב.
מצב הכלכלה בישראל, סביר באופן יחסי, אף שקיים עדיין מחסור גבוה למדי במשרות פנויות, שיעור האבטלה בגילאים 25-64 עלה במעט – ל-3.1%. אנאליסטים של הראל מציינים כי האינדיקטורים לצריכה הפרטית הצביעו על המשך התרחבות, אך בקצב מתון יותר בהשוואה לשנתיים הקודמות. למרות הירידה במדדי הטכנולוגיה, ייצוא שירותי ההיי-טק המשיך לצמוח.
העלייה במחירי הדירות, לעומת זאת, נמשכת אך היא מתמתנת. התחלות הבנייה בארבעת הרבעונים האחרונים עמדו על כ-75 אלף – המספר הגבוה ביותר מאז ראשית שנות התשעים.
במהלך חודש ספטמבר חל פיחות של 4% בשער השקל מול סל המטבעות בשל התחזקות שער הדולר, ובשיעור של 6% מול הדולר, 5% מול האירו ו-2% מול הין היפני והפאונד.
ארה``ב – עלייה חדה בתשואות אג``ח
העלאת הריבית של הבנק המרכזי בארה”ב והנחישות שלו להתמיד בכך גם על חשבון פגיעה בצמיחה ובתעסוקה תרמו לעלייה חדה בתשואות אג”ח הממשלתיות לרמות שלא נראו מזה כעשור. בשל כך הוחרף המומנטום השלילי בשוקי המניות במהלך ספטמבר.
במהלך ספטמבר רשמו המדדים המובילים בארה”ב ירידה ניכרת. מדד נאסד”ק איבד בחודש האחרון 10.5% מערכו והוא רחוק כעת 32.4% מרמתו בתחילת השנה. בהשוואה לרמת השיא מאמצע נובמבר – 16,212 נקודות – איבד עד כה נאסד”ק 35% מערכו. אנאליסטים של הראל מציינים כי ספטמבר היה החודש החלש ביותר של המדדים המובילים בארה”ב מאז מרץ 2020, זאת לאור המשך עליות הריבית המהירות של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם ובראשם בארה”ב והעלייה החדה בתשואות אג”ח.
אירופה – משבר האנרגיה מחריף; חשש למיתון
את מידת ההשפעה הגדולה ביותר על ירידות השערים אפשר לייחס להתגברות משבר האנרגיה באירופה. אנאליסטים של הבורסה לניירות ערך מציינים כי החלטת מדינות ה-G7 להגביל את מחיר הנפט שהן רוכשות מרוסיה ואת הפסקת הזרמת הגז מרוסיה לאירופה עקב נזקים בצינור “הנורד סטרים” גרמה להחרפת המשבר. כעת ברור כי הפסקת הזרמת הגז תימשך זמן רב בהרבה מכפי שסברו תחילה.
בבורסה מציינים עוד כי בשל כל אלה הולכים וגוברים הסימנים למיתון ביבשת: הדולר מתחזק ובפעם הראשונה מזה 20 שנה גבר בשערו על האירו. כמו כן קיים שפל במדד מנהלי הרכש באירופה והוא צפוי להשפיע לשלילה על מדינות המייצאות לאירופה סחורות בהיקף רב, כמו ישראל.
עוד השפיעו על המשבר התגברות הלחימה באוקראינה, הודעת ממשלת רוסיה על גיוס צבאי חלקי וסיפוח שטחים פרו רוסיים שנכבשו באוקראינה והחרפת הסנקציות שהטילה ארה”ב על רוסיה. להתחדשות הסגרים בסין בשל מדיניות “אפס קורונה” הייתה השפעה על המשבר וכן הבצורת במקומות שונים בעולם. בבורסה מזכירים גם את המשבר הכלכלי העמוק בבריטניה ואת ירידת הערך של הפאונד לשפל היסטורי, אשר אילץ את הממשלה להכריז על תוכנית תמריצים כוללת ובה הפחתת מיסים ורכישה בלתי מוגבלת של אג”ח.
לכל אלה הייתה השפעה ניכרת על הגברת האינפלציה והעלאת הריביות.
