חודש פברואר היה הפכפך במיוחד וכזה שהבורסות לא ירצו לזכור. בשבועיים הראשונים של החודש נטו מדדי המניות לעלות – בעיקר מדדי המניות הבכירים של אירופה. אלה התקרבו, ובמקרים מסוימים אף חצו, את שיאם ההיסטורי. ואולם, במחצית השנייה נטו המדדים דווקא לרדת.
ישראל – דאגות מהשפעות הרפורמה
ב-IBI בית השקעות מעריכים כי הסיבה לנפילות אלו ולאווירה הכללית בבורסה בתל אביב היא המהלך האגרסיבי של ממשלת ישראל להכפפת מערכת המשפט לסמכות הממשלה ולהחלשתו של בית המשפט העליון.
אי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית והשלכותיה משפיעה רבות על מצב המשק והכלכלה. אנאליסטים של הפניקס מציינים כי גם אלה הסבורים כי לרפורמה עצמה לא אמורה להיות כל השפעה של ממש על מצב הכלכלה הישראלית או שהשפעתה תהיה אולי אף חיובית, אינם יכולים להתעלם מההשפעות הרבות והנזקים העקיפים שהיא מייצרת בקרב ציבור גדול של מתנגדיה. השפעות אלה עשויות כשלעצמן להשפיע לרעה על המשק. ככל הנראה, אומרים בהפניקס, זו אחת הסיבות המרכזיות להיחלשות מטבע השקל. עם זאת, מוסיפים האנאליסטים כי מבחינת סיכון החוב של ישראל לא חשים לפי שעה בשינוי דרמטי במצב. פרמיית הסיכון של חדלות פירעון נותרה לגבי המשקיעים ברמה נמוכה – כחצי אחוז לשנה בהגנה לחמש שנים.
סוכנות דירוג האשראי פיץ’, שהותירה את דירוג האשראי של ישראל על רמה של A+ וציינה לטובה כמה תכונות חיוביות של המשק – תרמה אף היא לחוזק הפיננסי של הממשלה. לפחות לעת עתה.
עם זאת, כלכלני פיץ’ התייחסו לרפורמה המשפטית וציינו כי במדינות אחרות שבהן התחוללה רפורמה מוסדית גדולה ששינתה את האיזונים והבלמים בין הרשויות הורד דירוג האשראי במדרגה אחת.
שורה ארוכה של כלכלנים מכובדים, בישראל ובעולם, השמיעו אזהרות חמורות מפני ההשלכות של מהלכי הממשלה על הכלכלה הישראלית. אנאליסטים של IBI מציינים כי האזהרות מפני הנזקים לשוק התעסוקה, בעיקר בהיי טק, להורדת דירוג האשראי ולנכונותם של משקיעים גלובליים להשקיע בישראל – יימשכו גם בשבועות ובחודשים הקרובים ככל שמהלכי הממשלה לקידום הרפורמה יימשכו.
בהפניקס מציינים כי בחודש פברואר אירעו בישראל כמה אירועים חריגים אשר השפיעו על הציפייה לעלייה באינפלציה ובראשם הרפורמה המשפטית, הסלמה ביטחונית וכן סערה ציבורית. כל אלה השפיעו לרעה ככל הנראה על השקל והובילו לפיחות במעמדו.
לצד הנתונים המאקרו-כלכליים החיוביים שפורסמו במהלך החודש ובהם עליה נאה בתוצר המקומי הגולמי בשנת 2022, ירידה באבטלה ועלייה בהכנסות המשק מייצוא בשל הירידה בערך השקל, הבורסה לניירות ערך מפרסמת גם כמה נתונים שהייתה להם השפעה שלילית על המסחר ובעיקרם המשך ההתייקרויות במשק. לירידה בערך השקל ישנה תרומה גם לעלייה ביוקר המחייה בשל עליית מחירי המוצרים המיובאים. נתונים שליליים נוספים היו להיחלשות שוק הנדל”ן, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים והמשך גל הפיטורים בענף ההיי-טק.
על רקע הרפורמה המשפטית הסערה במשק הישראלי גוברת. התוצאה היא תנודות רבות בשערי החליפין ואגרות החוב. אנאליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי היחלשות השקל ורכישת מניות בחו”ל מעידות בין השאר על הוצאת כספים מהארץ.
ארצות הברית – הריבית ממשיכה לעלות
אנאליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי בארה”ב השתנתה לאחרונה הגישה באשר לאינפלציה: אם עד עתה העריכו הפרשנים כי העלאות הריבית ימתנו ברכות את קצב האינפלציה, הרי שכעת הם סבורים כי יידרש לכך זמן ארוך יותר. לפי שעה, שוק העבודה חזק ויציב, וכך גם קצב נטילת המשכנתאות וההוצאות על צריכה ונופש.
אירופה – מגמת תנופה
גם ביבשת אירופה הכריזו הבנק המרכזי האירופאי והבנק המרכזי הבריטי על העלאת ריבית נוספת, בשיעור של חצי אחוז. הבנק המרכזי של אירופה העריך כי גם במרץ תיעשה העלאה דומה ולאחריה תבוא הערכה מחדש של הצעדים המוניטריים הנדרשים על מנת לרסן את האינפלציה המשתוללת. ולמרות זאת, בעיקר בשל הירידה החדה במחירי האנרגיה, המשיכה גם בחודש פברואר הירידה באינפלציה, זה החודש השלישי ברציפות, והיא עומדת עתה על 8.5%.
באלטשולר שחם מציינים כי הפעולות של הבנקים המרכזיים בעולם לריסון האינפלציה באמצעות כלי הריבית מתחילות לשאת פרי, ונראה שיש סימנים לירידה איטית ובכיוון הנכון אל עבר היעד שהגדירו. בשל שיעורי הריביות הגבוהים בעולם והציפייה כי הריבית תישאר גבוהה גם בחודשים הבאים, המשקיעים ממתינים לדוחות הרבעוניים של החברות השונות בעולם כדי לבחון את השפעת הריבית על ביצועי החברות, על רווחיותן, התייעלותן ויכולת מחזור החוב שלהן.
